פער הפנסיה המגדרי: למה נשים מגיעות לפרישה עם פחות כסף ומה אפשר לעשות
שכר נמוך יותר, הפסקות בקריירה ותוחלת חיים ארוכה יוצרים פער פנסיוני. צעדים מעשיים לנשים בכל גיל לשיפור החיסכון לעתיד.
כשמדברים על פערים בין נשים לגברים בשוק העבודה, בדרך כלל עולה פער השכר. אבל יש פער נוסף, שקט ומצטבר, שמתגלה בעוצמה רק בגיל הפרישה: פער הפנסיה. נשים רבות בישראל מגיעות לסוף הקריירה עם חיסכון פנסיוני נמוך באופן משמעותי מזה של גברים, ולעתים מגלות זאת כשכבר מאוחר מדי לתקן. החדשות הטובות הן שהבנת הגורמים לפער מאפשרת לפעול, ושכל צעד שנעשה מוקדם יותר משפיע יותר.
מאיפה מגיע הפער
הגורם הראשון הוא השכר. ההפרשות לפנסיה הן אחוז מהשכר, ולכן שכר נמוך יותר מוביל להפרשות נמוכות יותר. נשים מועסקות לעתים קרובות יותר בתחומים שבהם השכר נמוך יחסית, ונוטות יותר לעבוד במשרות חלקיות, במיוחד בשנים שבהן הילדים קטנים.
הגורם השני הוא הפסקות בקריירה. חופשות לידה, חופשות ללא תשלום ותקופות שבהן אישה עוזבת את העבודה כדי לטפל בילדים או בהורים מבוגרים, יוצרות חורים בחיסכון. בשל אפקט הריבית דריבית, כסף שלא הופקד בגיל שלושים חסר הרבה יותר מכסף שלא הופקד בגיל חמישים.
הגורם השלישי הוא תוחלת החיים. נשים חיות בממוצע יותר שנים מגברים, ולכן אותו סכום צבור צריך להספיק לתקופה ארוכה יותר. בנוסף, גיל הפרישה של נשים בישראל נמוך מזה של גברים, כך שיש להן פחות שנים לצבור.
להכיר את החיסכון שלך
הצעד הראשון והפשוט ביותר הוא לדעת מה יש. נשים רבות לא יודעות כמה נצבר בקרן הפנסיה שלהן, באיזה מסלול השקעה הכסף נמצא, וכמה דמי ניהול הן משלמות. מערכת הר הכסף של משרד האוצר מאפשרת לאתר את כל החשבונות הפנסיוניים במקום אחד, כולל קופות ישנות שנשכחו.
בדוח השנתי שנשלח מהקרן מופיעה גם תחזית לקצבה הצפויה בגיל הפרישה. כדאי לקרוא אותו בעיון ולשאול: האם הסכום הזה יספיק לי? אם התשובה שלילית, יש עוד זמן לפעול, אבל רק אם מתחילים עכשיו.
דמי ניהול ומסלולי השקעה
דמי הניהול נשמעים כמו אחוזים זניחים, אבל לאורך עשרות שנים הם מצטברים לסכומים גדולים. הפרש של כמה עשיריות אחוז בדמי הניהול מהצבירה יכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים עד הפרישה. רוב החוסכים יכולים להתמקח על דמי הניהול, ולעתים די בשיחת טלפון לקרן כדי לקבל הנחה.
גם מסלול ההשקעה חשוב. נשים נוטות לבחור מסלולים סולידיים יותר, או להישאר במסלול ברירת המחדל בלי לבדוק אותו. מסלולי ברירת מחדל רבים מותאמים לגיל, ומשנים את רמת הסיכון בהדרגה. עם זאת, כדאי להבין מה המסלול, ולבחור בו מתוך החלטה מודעת ולא מתוך אינרציה.
חופשת לידה והפסקות בעבודה
בתקופת חופשת הלידה, ההפרשות לפנסיה עלולות להיפסק. החוק מאפשר לעובדת להמשיך להפריש את חלקה בתקופה הזו, ואז המעסיק מחויב להפריש את חלקו. הרבה נשים לא מודעות לאפשרות הזו. כדאי לבדוק אותה מראש עם מחלקת השכר.
בתקופות של חופשה ללא תשלום או של הפסקה בעבודה, אפשר להמשיך להפקיד לקרן הפנסיה כהפקדה עצמאית, גם בסכומים קטנים. בנוסף, חשוב לוודא שהכיסויים הביטוחיים בקרן, כמו ביטוח נכות ושארים, לא נפגעים. ברוב הקרנות יש תקופה שבה הכיסוי נשמר גם בלי הפקדות, אבל יש לה גבול.
גירושים והפנסיה
זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואים הן חלק מהרכוש המשותף, ובגירושים הן מתחלקות בין בני הזוג. אישה שעבדה פחות שנים או בשכר נמוך יותר, בעוד בן הזוג צבר פנסיה גבוהה, זכאית לחלק מהזכויות שלו. לעתים קרובות נשים מוותרות על הזכות הזו בהסכם גירושים, מתוך רצון לסיים מהר או בלי להבין את משמעותה.
חשוב לדרוש איזון משאבים מלא, כולל הזכויות הפנסיוניות, ולהיעזר בעורך דין לענייני משפחה ובאקטואר במידת הצורך. החוק מאפשר לפצל את הזכויות כך שכל אחד מבני הזוג יקבל את חלקו ישירות מהקרן.
צעדים מעשיים לכל גיל
אין גיל שבו כבר מאוחר מדי לשפר את המצב, אבל הצעדים משתנים לפי השלב בחיים:
- בשנות העשרים והשלושים: לוודא שיש הפרשות מהיום הראשון בעבודה, לבחור מסלול שמתאים לטווח ארוך ולהתמקח על דמי ניהול.
- בשנות הארבעים: לבדוק את התחזית לקצבה, לשקול הפקדות נוספות ולנצל קרן השתלמות.
- בשנות החמישים: לבנות תוכנית פרישה, לבדוק את ההשפעה של גיל הפרישה ולשקול להתייעץ עם מתכנן פיננסי.
- בכל גיל: לא לוותר על זכויות בגירושים ולעקוב אחרי הדוחות השנתיים.
לא רק פנסיה
החיסכון לפרישה לא מסתכם בקרן הפנסיה. קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה, חיסכון עצמאי והשקעות נוספות יכולים להשלים את התמונה. גם דירה בבעלות, שאין עליה משכנתא בגיל הפרישה, מהווה ביטחון כלכלי משמעותי. כדאי לחשוב על כל המקורות יחד ולבנות תמונה כוללת.
לדבר על כסף בבית
אחד הגורמים העקיפים לפער הוא שבמשפחות רבות ההחלטות הכלכליות הארוכות מתקבלות בעיקר על ידי אחד מבני הזוג, ולעתים קרובות זה לא האישה. כתוצאה, נשים רבות לא מכירות את מצב החסכונות של המשפחה, את הביטוחים או את החובות. מצב כזה הופך לבעייתי במיוחד במקרים של גירושים או אלמנות.
שיחה זוגית קבועה על כסף, פעם בחצי שנה או בשנה, שבה עוברים יחד על הדוחות, על החסכונות ועל היעדים, היא הרגל בריא. היא מאפשרת לשני בני הזוג להבין את התמונה ולקבל החלטות משותפות, למשל לפצות על תקופה שבה אחד מהם עבד פחות כדי לגדל את הילדים.
לסיכום, פער הפנסיה הוא לא גזירת גורל. הוא נוצר מהחלטות קטנות לאורך שנים, ואפשר לצמצם אותו בהחלטות קטנות אחרות. ידע, מעקב ונכונות לשאול שאלות הם הכלים החשובים ביותר. מומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני בלתי תלוי, שיבחן את התמונה האישית ויעזור לבנות תוכנית מותאמת.